וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ מן־המערה [מֵֽהַמְּעָרָ֔ה] וַיִּקְרָ֧א אַֽחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ (ס)
איז דוד דערנאָך אױפֿגעשטאַנען, און ער איז אַרױסגעגאַנגען פֿון דער הײל, און ער האָט נאָכגערופֿן שָאולן, אַזױ צו זאָגן: מײַן האַר מלך! האָט שָאול זיך אומגעקוקט הינטער זיך, און דוד האָט זיך גענײַגט מיטן פּנים צו דער ערד, און זיך געבוקט.
כסא רחמים
אלו כותבין דבר א' וכו'. פירוש נכתבה תיבה אחת וקרינן ב' תיבות. בגד. בראשית סי' ל'. ותאמר לאה בגד. וקרי בא גד. אשדת דברים סימן ל"ג וקרינן אש דת: מאשתם כצ"ל. ירמיה סי' ו' מאשתם וקרי מאש תם: מה לכם. ישעיה סי' ג' מהלכם תדכאו וקרי מה לכם: והנה הוא. ירמיה סי' ח"י. וארד בית היוצר והנהו וקרי והנה הוא: הענתות לבן ימיני כצ"ל בד"ה א' סי' ז"ך הענתות לבנימיני קרי לבן ימיני: מה הם כצ"ל יחזקאל סי' מ' ויאמר אלי וכו' הרואה אתה מהם עושים וקרי מה הם: בנימין. ד"ה א' סימן ט' עותי בן עמיהוד וכו' בנימין וקרי בנ ימין: חלכאים תהלים סימן יו"ד וקרי חל כאים: ישימות כצ"ל תהלים נ"ה וקרי ישי מות: לגאיונים. תהלים קכ"ג קרי לגא יונים: מן הסערה איוב סי' ל"ח מנהסערה וקרי מן הסערה: מנ סערה שם סי' מ"ח: וקרי מן סערה: הם פרוצים כצ"ל נחמיה סי' ב' אשר המפרוצים וקרי הם פרוצים: וחילופיהן קחשיב היכא דכתיב ב' תיבות ונקראים כאלו הם תיבה א': כטוב כצ"ל שופטים סימן י"ו ויהי כי טוב להם וקרי כטוב: מבן ימין כצ"ל שמואל א' סי' ט' ויהי איש אחד מבן ימין וקרי מבנימין: למרבה ישעיה סי' ט' כתוב לםרבה מ"ם סתומה באמצע והו"ל כשתי תיבות דמם סתומה בסוף תיבה וקרי למרבה תיבה אחת: מהמערה. שמואל א' כ"ד מן המערה. וקרי מהמערה מאתי ישעיה סי' מ"ד רוקע הארץ מי אתי קרי מאתי בחרבותיהם ד"ה ב' סי' ל"ד בחרבותיהם וקרי בחרבותי': מבת. איכה סי' א' ויצא מן בת ציון וקרי מבת: כי יענים שם בת עמי וכו' כי יענים וקרי כיענים:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ג) לפי שהחוטם הוא האבר היותר בולט על הפנים, ויבוא ברוב בענין הנפילה על הפנים, בתפלה ודרך כבוד, "אפים ארצה וישתחו" (ש"א כד ט) "ויכרעו אפים ארצה" (דה"ב ז ג):